מגזין Dacia

נהיגת שטח: מה עושה שיירת דאסטרים בהר חורשן?

כדי ליהנות מהחיים באמת, חייבים גם להצליח להתמודד עם אתגרים. למשל, לדעת איך לצלוח את אתגרי העבירות המרגשים של הר חורשן. הצטרפנו להדרכת שטח של דאצ'יה דאסטר בכרמל והתאהבנו.

המפגש עם תוואי השטח הדרמטי והפראי הזה היה פתאומי. בהילוך ראשון, פונים חזק שמאלה ומגיעים למעבר צר בעלייה תלולה. כמה צר? רק כמה עשרות סנטימטרים יותר מהרוחב של הדאסטר. מימין - חריץ עמוק, משמאל - אוויר. תוך כדי תמרון זהיר צריכים גם להמשיך ללחוץ על הגז כדי לא לאבד מומנטום בטיפוס החלקלק. לא היה ברור אם נצליח.

אבל בואו נעזוב לרגע את הדאסטר במעבר הצר, ונחזור כמה שעות לאחור, לזמנים רגועים יותר.

יום שישי, 9:00 בבוקר. נפגשים במחלף בת שלמה

למרות הסמיכות לכביש ואדי מילק (70), המושבה בת שלמה היא בדרך כלל פינה פסטורלית וקסומה בכרמל, למרגלות הר חורשן. עם פרוץ הסופ"ש, קולות החקלאות מתחלפים בקולות של חובבי טבע, ספורט ומוטוריקה שבאים ליהנות מקרוב מהנוף המרהיב, האוויר הנקי ולא פחות חשוב, מאתגרי הטבע. טיילים, רוכבי אופניים, וכלי רכב שונים ומשונים מתמודדים כולם עם אתגרי ההר.

לכן, לא היה מפתיע כל כך לראות עשרות רכבי דאצ'יה דאסטר חונים זה לצד זה. אם אתם מדמיינים חניון של חברת ליסינג עם רכבים זהים החונים זה לצד זה – תחשבו שוב. כל דאסטר נראה אחרת: חלקם נראים כאילו יצאו הרגע מאולם התצוגה, חלקם הותאמו בידי בעליהם האוהבים לאתגרי שטח משמעותיים, עם הגבהות, מיגונים וגגונים, וכמעט כולם מעוטרים במדבקות ססגוניות וצבעים שונים. חגיגה לעיניים.

בעלי המכוניות מגוונים כמו כלי הרכב שלהם. גברים ונשים, דתיים ולא דתיים, מהצפון, מהדרום ומהמרכז, וכולם עומדים ליד הכלים שלהם, משוחחים אלה עם אלה ומתגאים במכנה המשותף הברור שלהם: דאצ'יה דאסטר.

לאחר הסבר קצר של דרור ויחיאל, המדריכים שלנו, החלה שיירת הדאסטרים הארוכה להעלות ענני אבק בדרך לנקודת השטח הראשונה.

9:30. הדרכה תיאורטית ברחבת היער

לא באמת חשבנו להתחיל ישר עם טיפוס תלול על סלעים. הדרכה רצינית חייבת להתחיל עם הפרק התיאורטי. המנועים כבויים, כולם שולפים כיסאות שטח מתקפלים או פורסים מחצלת, מתרווחים בצל העצים ודרור תופס פיקוד.

דרור, כמו יחיאל, הוא איש שטח מסוקס, ותיק ומנוסה, שכבר ראה הכל. הוא ראה רכבי שטח רבי יכולת שבידי נהגים לא מנוסים נתקעו בשטח וגם נהגים מקצוענים שצלחו בקלות מעברי הרים קשוחים עם מכוניות בסיסיות לגמרי. "השאלה אינה אם הצלחת לעבור מכשול – אלא איך עשית את זה", מתפלסף דרור ומוסיף: "אנחנו לא באים לתקל מכשולים או לכבוש שטח, אנחנו באים להתמזג עם הטבע, אם אנחנו נתקלים במכשול, נעשה הכל כדי לעקוף אותו ולא להתעמת איתו".

דרור לא מפספס אף מידע חשוב. הוא מסביר איך הרכב בנוי, מלמד על משמעות העברת הכוח לגלגל אחד, ואז לשני גלגלים ולהנעה לכל הגלגלים. הוא מסביר על היגוי, דיפרנציאלים, גירים, שיטות של הנעה כפולה, מתלים, מומנט וזוויות גישה ונטישה - וגם על הייחודיות של הדאסטר כמכונית עם יכולת אגדית בשטח. מבחן הסמארטפון מגלה עד כמה מרתקת הרצאתו של דרור: עשרות אנשים מקשיבים לו בקשב רב מבלי להציץ בסמארטפון אפילו פעם אחת.

11:15 ערכת קפה נשלפת

לאחר תדריך הבטיחות ולימוד שפת הסימנים הייחודית למכווני שטח, התחלנו בטקס החשוב ביותר בנהיגת שטח: קפה.

מתברר שלנסיעה בשטח יש כללים. לפני שיוצאים לדרך, אחרי שמגיעים לנקודה, כשנערכים לחילוץ או כשהשלמנו את הטיפוס על הנקודה היפה ההיא עם הנוף – חובה לעצור בצד, לכבות מנוע ולשלוף את ערכת הקפה.

קפה שחור מהביל, כמה כפיות סוכר, חם! אבל נהדר. אוספים למכוניות את כל הציוד והכוסות כדי לא ללכלך את הטבע היפה, וזהו. אפשר לצאת לדרך. התפצלנו לשתי קבוצות ויאללה, לשטח!

11:30 הדרכה מעשית

אם חשבנו שנתחיל ברגוע, אז ממש לא. העלייה הזו שתיארנו בתחילת הכתבה? היא הגיעה מאוד מהר. שיירת הדאסטרים נעצרה לפני המכשול המאתגר, ולמדנו עד כמה חשוב למפות את השטח ולתכנן את המבצע לפני שמתחילים לצלוח מכשול. אף אבן, חריץ או שול לא חמקו מעיניו של המדריך, שפירט לנהגים מה יהיה המיקום המבוקש של כל גלגל בכל שלב ומתי בדיוק צריך ללחוץ חזק על דוושת הגז.

דאסטר, דאסטר, עבר כל אחד דרך המעבר הצר. המדריך נעמד קצת בהמשך, בטווח ראייה ברור מהנהג, ועזר להצלחת המבצע: "עכשיו תחתוך ימינה על האבן; גז, גז! מעולה! פה תזהר מהחריץ. קדימה, גז!". לא כולם עברו בניסיון ראשון, אך בסופו של דבר כולם צלחו את האתגר ועל פניהם ניכר הסיפוק.

הבחירה להתחיל דווקא באתגר המסובך הייתה חכמה. מכאן והלאה שאר המכשולים נראו פשוטים יותר והמשתתפים הצליחו לא רק להיות מרוכזים באתגרים אלא גם ליהנות מהדרך. מה לא עשינו? טיפסנו על מעלות תלולים, התפעמנו מנופים מיוערים במורדות, טיפסנו על מדרגות סלע וירדנו במורד שבור שכלל "הצלבות" שבמהלכן אחד הגלגלים מצא את עצמו גבוה באוויר וגם נסענו במהירות בשטח פתוח והעלנו את הדופק בשיפוע צד תלול, שכלל תרגולת "התהפכות" והצלה מצד המדריך. אנחנו היינו עם אדרנלין, אבל הדאסטרים ממש לא. לפעמים היה נדמה שהם מאוכזבים מרמת האתגר הנמוכה שאנחנו מציבים בפניהם.

הסתכלתי על קבוצת הדאסטרים המאובקים שעמדו בצד ונחו מהמסע המאתגר. הם הוכיחו את עצמם, בלי צל של ספק, כמי שמסוגלים לקחת את הבעלים האוהבים שלהם כמעט לכל מקום שרק ירצו.

בשלב הזה כבר בטח הבנתם שזה רגע של עוד קפה שחור.

15:00 סוף שהוא גם התחלה

צל העצים של הר חורשן משרה שלווה מיוחדת, השורה על הנהגים בזמן הסיכומים. הסברי המדריכים בתחילת המסע, על יכולותיו האגדיות של הדאסטר בשטח, קיבלו היום הוכחה ברורה ונסכו בנו ביטחון. עלינו על הדאסטרים, ירדנו בביטחון ובקלילות את המורד, והתפזרנו בשטח - כל אחד למחוז חפצו. התחושה שלנו הייתה שהפיזור הזה זמני בלבד. החוויות המשותפות ללא ספק חיברו אותנו זה לזה. הצטרפנו למשפחה חדשה .