מה הופך את דאצ'יה דאסטר להצלחה כה גדולה?

רכבים שמסוגלים באמת לרדת לשטח מגיעים בדרך כלל עם מחיר: הם פחות נוחים על האספלט. אולם הדאסטר מפתיע באיכות הנסיעה שלו, כפי שפורסם בעיתונות הרכב, שציינה את מתלי הדאסטר הרכים ככאלה שמעניקים נוחות נסיעה מצוינת, שמעלימה את מפגעי הדרך ומצליחה לרסן באופן מופתי רצפים של מהמורות.

במבחן השוואתי קשוח של גרסת ה-4X4 מול מתחרה שכבר שנים נחשבת לבעלת יכולת שטח חזקה במיוחד, מסביר הבוחן את הסיבות לזכיית הדאסטר: יתרונות הביצועים; המראה , נוחות הנסיעה; צריכת הדלק; ותג המחיר. בסוף המבחן צוין כי הסיבה המרכזית לזכייתה של הדאסטר במבחן היא יכולת השטח.

המסקנה: יש לנו כאן כלי רכב משפחתי משובח שביום יום מנווט את המשפחה בנוחות בין העבודה, חוגי הילדים והבית החם, ובאותה מידה, יכול לרדת לשטח ולקחת את המשפחה אל המרחבים הפתוחים, אותם מקומות שמכוניות וגם רכבי כבישטח רבים אינם מסוגלים להם.

האם הדאסטר מאפשר ירידה לשטח גם בגרסת ה 2X4? ובכן, תלוי איזה שטח. בכל הנוגע לנהיגת שטח בשבילים, ללא צורך במעברים טכניים המצריכים הנעה כפולה, הדאסטר תספק את כל מה שצריך כדי לנסוע בבטחה.

זה מתחיל במרווח הגחון: הגחון של הדאסטר מורם הרחק מהאבנים, השיחים והתלוליות, לגובה של 21 סנטימטרים, הרבה מעבר למקובל בתחום. נוסף על כך, מבני הפגושים הקדמיים והאחוריים הם כאלה שמונעים פגיעה ברכב גם בגישה אל ומגבעה תלולה או סלע מזדמן. גם צמיגיו של הדאסטר מאזנים היטב בין נהיגת כביש ובין טיול בשבילים ובתנאי שטח.

היכולת הגבוהה של דאצ'יה דאסטר, עשתה לנו חשק לכנס את המשפחה, לקחת את הרכב, לכוון את החרטום המאסיבי לכיוון הצפון הרחוק, ולצאת אל אזור יפהפה בארץ ישראל: דרך נוף הרי נפתלי.

הדרך הזו תיקח אותנו לאורך אחד האזורים המצוקיים התלולים בישראל, בין עמק החולה שגובהו מעט יותר מ-100 מטר מעל לפני הים ובין רכס מנרה שמעפיל במהירות לכ-900 מטרים מעל לפני הים. על אף שדרך הנוף בטוחה ומסודרת, היא עוברת דרך המסלול המצוקי ומלווה אותנו במורד מפסגות הרי נפתלי ועד לפאתיו הצפוניים של עמק החולה.

נציין כי דרך הנוף סלולה, חלקה כדרך עפר כבושה וחלקה בסלילת אספלט, ונוסעים בה גם רכבים פרטיים רגילים. ההבדל הוא שבעוד רכבי הכביש מזדחלים באיטיות וחוששים מכל סלע, מהמורה או ענף שהתפרץ לדרך, אנו חולפים על אלה בקלילות עם הדאסטר, שחשה מעט מאוכזבת מחוסר האתגר.

שלוש נקודות עצירה הן בגדר חובה למי שרוצה באמת לחוות את יופיו של המקום:

1. חניון עין רועים

   חניון מסודר ממנו יוצא שביל קצר המוליך אל פינת חמד: מעיין המוליך את מימיו אל שוקת ואל בריכה האוגרת את המים העודפים, בעיקר בימות החורף. סביב המעיין צמחייה אופיינית למים כמו עצי תאנה ושיחי פטל ואם תיקחו קצת מרחק מהשוקת ותהיו בשקט – יש מצב שתראו חיות בר המגיעות לשתות ממנה: בעיקר תנים וחזירי בר שאוהבים מאוד את המקום.

2. החניון הגיאולוגי

   החניון מתאים מאוד לפיקניק: יש בו צל, שולחנות אבן, עצי אקליפטוס גבוהי צמרת, מתקני משחק לילדים וסלע שעוצב כפסל סביבתי. מהחניון יוצא שביל מסודר להליכה בתוך "פארק גיאולוגי" החושף את מגוון הסלעים שנחשפו כתוצאה מהשבר הסורי-אפריקני, האחראי ליצירת המצוק הדרמטי עליו אנחנו נוסעים. השביל כולל שלטי הסבר על מגוון הסלעים במקום. מבחינת החי והצומח: בין הסלעים תוכלו למצוא פרחים ושרכים האופייניים לסוג המסלע וכן שפני סלע המשתזפים בשמש.

3. מצפה לירן סעדיה

   לירן סעדיה ז"ל היה לוחם בסיירת אגוז שנפל במלחמת לבנון השנייה. הוא גם היה קומיקסאי מוכשר. מחניון המצפה ועד למצפור עצמו מוביל שביל קצר שמציג על גבי לוחות קרמיקה ציורי קומיקס של לירן. המצפור עצמו הוא מהמרהיבים בישראל, ומאפשר מבט אל הרי הגולן, עמק החולה והעיר קריית שמונה בה נולד לירן.

לקראת סוף המסלול, בעת בין ערביים נינוחה אל מול הנוף המרהיב, בעודנו לוגמים קפה שחור סמוך לדאסטר, הרהרנו שוב בשאלה בה פתחנו: אופנתי ומקורי – הילכו שניהם יחדיו?

התשובה נחתה עלינו במפתיע כשלידינו חנתה לפתע דאסטר נוספת מלאת צחוק ילדים. נהגת הדאסטר חייכה אלינו, ופתאום הבנו שזה בכלל לא חשוב מה אופנתי ומה לא. מה שחשוב זה לנצל היטב את הזמן שלנו. בין כל נסיעות היומיום לעבודה וממנה, לבית הספר וחזרה – חשוב לצבור חוויות ורגעים משפחתיים מחוץ לשגרה.

חייכנו חזרה לנהגת הדאסטר. היא הנהנה. נדמה לנו שגם היא הבינה.